פסק-דין בתיק ת"א 42260-02-10

בפני תביעה כספית ע"ס 142,672 ש"ח.

בכתב התביעה טוענת התובעת בין היתר כדלקמן:

1.         כי ביום 2.10.02 נערך ונחתם הסכם בין הצדדים (להלן - "ההסכם") לביצוע עבודות בניה של בית (חצי מבית דו משפחתי) בגן יבנה (להלן - "הבית").

2.         כי עפ"י ההסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 677,000 ש"ח.

3.         כי סוכם שאי תשלום במועד יהווה הפרה יסודית וכי במקרה כזה תהא התובעת זכאית לפיצוי בשיעור של 10% מהתמורה.

4.         כי הנתבעים לא עמדו בתשלומים, איחרו ולא שילמו את כולם במועד.

5.         כי לבקשת הנתבעים בוצעו עבודות תוספות ושינויים בסך כולל של 42,562 ש"ח (כולל מע"מ), סכום אשר לא שולם כלל.

6.         כי התובעת זכאית לסכומים כדלקמן:

            א.         67,000 ש"ח המהווים 10% מהתמורה.

            ב.         7,000 ש"ח יתרת חוב קרן אשר למועד הגשת התביעה בסך של 10,742 ש"ח.

ג.          42,562 ש"ח קרן בגין התוספות והשינויים, אשר למועד הגשת התביעה מגיע לסך של 64,930 ש"ח.

7.         כי הנתבעים הגישו תביעה לליקויי בניה בת.א. 562/06, למרות שהתובעת הודיעה כי היא עומדת על זכותה לתקן את הליקויים בכפוף לתשלום מלוא החוב המגיע לה מהנתבעים.

הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו טענו, בין היתר כדלקמן:

1.         כי מדובר בתביעת סרק מופרזת וטרדנית אשר באה כתגובה לתביעה שהגישו הנתבעים לליקויי בניה.

2.         כי התובעת ביצעה עבודות ברשלנות אשר גרמו לנתבעים לנזקים והוצאות כספיות גבוהות.

3.         כי שילמו לתובעת את מלוא הכספים וכי הם כופרים בחבות כספית כלפי התובעת.

4.         כי מאחר והתובעת לא השלימה את עבודות הבניה בבית הנתבעים, היא אינה זכאית לכל יתרת כספים כלשהי.

5.         כי התובעת ו/או מי מטעמה מעולם לא פנו אל הנתבעים בטענת איחור בתשלום כלשהו מהתשלומים עפ"י ההסכם, כי התובעת לא הציגה כל ראיה לאימות תאריכי גמר כל שלב ושלב. עוד נטען כי עצם מסירת טופס 4 לנתבעים, כאשר התובעת רשומה כבעליו, מהווה אישור לתשלום מלוא הכספים.

6.         כי כל "העבודות הנוספות" היו חלק מתוכניות הבניה ו/או התנאי לקבלת טופס 4 (מעקה במרפסות).